תכסיס ההטעיה

תכסיס ההטעיה

"וישבו ויחנו לפני פי החירת" (יד,ב).

לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים והלכו מספר ימים במדבר, פנה הקב"ה למרע"ה שידבר אל בני ישראל "וישבו ויחנו", וביאר רש"י את טעם הדבר "וישובו לאחוריהם, לצד מצרים היו מקרבין כל יום השלישי כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך שנאמר "ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ [פס' זה מופיע אחרי פסוקנו]".

צריך להבין כיצד חשבו לשכנע את פרעה לרדוף אחרי בני ישראל אחרי אשר

הוכח לפרעה בעשר המכות שהקב"ה שולט בבריאה ועושה בה כרצונו?

נלע"ד בעזה"י לבאר כך: לאחר עשר המכות הוכח לפרעה ולמצרים ש-ה' הוא האלקים והוא בחר בבני ישראל לו לעם, ולכן לא רצו בתחילה לרדוף אחריהם ולהשיבם למצרים, כיון שידעו שהדבר לא יעלה בידם. לכן ציוה הקב"ה לבני ישראל שיראו עצמם כאילו הם תועים במדבר ואז המצרים יחשבו שהקב"ה עזב את בני ישראל, ואחרי שהוציאם ממצרים הפקיר אותם כיון שאין ביכולתו להכניסם לארץ ישראל, וממילא ירדפו אחריהם.

מסתבר מאד, שהעובדה שבני ישראל לא נכנסו לארץ ישראל בדרך הקצרה, דרך ארץ פלישתים, חיזקה אצל המצרים את המחשבה שאין כוח ח"ו בידי הקב"ה להכניס את עמו לארץ ישראל. ואכן המצרים נפלו במלכודת, ורדפו אחרי בני ישראל מתוך מחשבה שאלקיהם עזב את עמו.

כעת מובנת היטב לשון התורה. כאשר נכנסו מצרים לתוך הים אחרי בני ישראל, וה' עשה ניסים לישראל ככתוב "ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת", הבינו המצרים שנפלו במלכודת, ו-ה' לא עזב את בני ישראל, ולכן אמרו מצרים "אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים" (יד,כה), כלומר, אנו מכירים את ה' [לכן לא אמרו בלשון המשתמע ממנה שרק עכשיו נודע להם שיש ה' בעולם], ועכשיו התברר לנו שהוא נלחם בשביל בני ישראל ולא כפי שחשבנו שהוא עזב אותם.

מדוע חשבו המצרים שה' עזב את ישראל ושאין בכוחו להכניסם לארץ ישראל, האם רק בגלל שתעו במדבר ולא נכנסו בדרך הקצרה? וזו לשון מדרש שמות רבה "ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים [בציווי הקב"ה] - למה אמרו שלשת ימים ולא אמרו לעולם, למה אמרו כן? כדי שיטעו המצריים וירדפו אחריהם בשעה שיצאו ויאמרו לא גאלם אלא על מנת שילכו ג' ימים ויזבחו לו. והם עכבו עצמן על כך, וירדפו אחריהם בסוף ג' ימים ויטביעם בים למדוד להם במדה שמדדו שאמרו כל הבן הילוד היאורה וגו'" (פ"ג,יב).

כלומר, פרעה חשב שציווי ה' היה ללכת למדבר מספר ימים ולעובדו שם ואחרי כן לחזור למצרים, וכפי שמרע"ה אמר לו בתחלה (ה,ג), ורק משה ובני ישראל החליטו על דעת עצמם להמשיך לארץ ישראל. וכל זה היה מעצת ה' להטביע המצרים בים סוף ולמדוד להם מידה כנגד מידה.